מַהִי אֱלֹקוּת

וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ אָדָם דָּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיכוּת הַפְּרִי הַזֶּה, עַל תְּרוּמָתוֹ לִבְרִיאוּת הַגּוּף, טַעֲמוֹ, רֵיחוֹ וְכיו״ב, אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מִתְיַחֵס לֹא לַחֹמֶר שֶׁבַּפְּרִי אֶלָּא לְמַהוּת הַפְּרִי. כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַהוּת הַפְּרִי, וה״ה לְכָל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט אֶת אוֹתוֹ דָּבָר מֵהַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁבּוֹ, לְסַלֵּק אֶת הַמֵּמַד הַחָמְרִי שֶׁבְּאוֹתוֹ דָבָר, וְאָז הַהִתְיַחֲסוּת תִּהְיֶה אֶל הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּאוֹתוֹ דָבָר, אַל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁבּוֹ. הַמֵּמַד הַזֶּה נִקְרָא הַנִּיצוֹץ הָאֱלוֹקִי שֶׁבְּאוֹתוֹ דָבָר. כְּלָלִית, נוּכַל לוֹמַר בְּהִתְיַחֶסְנוּ לִפְנִימִיּוּת הַדָּבָר בְּהַפְשָׁטַת הַגַּשְׁמִיּוּת, כְּלוֹמַר, סִלּוּק הַחֹמֶר, שֶׁהִגַּעְנוּ לֶאֱלָקוּת שֶׁבּוֹ.

בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, יֵשׁ בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁהִיא אֱלֹקוּת וְהִיא מִתְגַּלֵּית עִם סִלּוּק הַגַּשְׁמִיּוּת.

​

אַךְ לֹא רַק בְּמֻנָּחִים גַּשְׁמִיִּים הַדָּבָר כָּךְ, גַּם בִּפְעִילוּת אִינְטֵלֶקְטוּאָלִית אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הָאֱלֹקוּת. אוֹתָן הַבְרָקוֹת שִׂכְלִיּוֹת שֶׁאֵין לָאָדָם שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶן, אוֹתוֹ כֹחַ נֶעֱלָם הַמְחַבֵּר אֶת ״אוֹר הַשֵּׂכֶל״ עִם ״הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל״ כְּלוֹמַר, הַכֹּחַ הַמְחַבֵּר אֶת הַשֵּׂכֶל עִם הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ, אוֹתוֹ כֹחַ נֶעֱלָם, הַמְגַשֵּׁר בֵּין הַשֵּׂכֶל לְבֵין הַדִּבּוּר כְּלוֹמַר בֵּין הַ״בְּכֹחַ״ אֶל הַ״בְּפֹעַל״, כֹּחַ זֶה הוּא הָאֱלֹקוּת.